Kidouchine
Daf 67a
גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם דְּתַנְיָא גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת הַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר גֵּר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם
Traduction
there is the case of a convert who married a mamzeret, where there is a valid betrothal and there is no transgression, as they are permitted to marry each other, and yet the offspring follows the flawed lineage and is a mamzer. As it is taught in a baraita: With regard to a convert who married a mamzeret, the offspring is a mamzer. This is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Shimon: Do you maintain that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? Not so; the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says: A convert may not marry a mamzeret, and therefore in this case there is betrothal and there is a transgression, which is why the offspring follows the flawed lineage.
Rachi non traduit
גמ' גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה. דגר מותר בממזרת לר' יוסי דאמר קהל גרים לא מקרי קהל לקמן בפרק בתרא (קידושין דף עג.):
Tossefoth non traduit
מתני' ר' יהודה היא. הקשה ה''ר יעקב מקוצי לר' יהודה נמי איכא למיפרך הרי גר מצרי שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה כדאמר לקמן (קידושין דף עד:) דמודה הוא בפסולי קהל דהיינו גר מצרי דמותר בממזרת ואפ''ה אמר דהולד הולך אחר הפגום והוי ממזר ותירץ ר''י בר אברהם דהגמרא לא נחית לאקשויי אא''כ יש אחד מהם כשר כגון גר כשר הראוי לבא בקהל שנשא ממזרת דהכי משמע ליה השתא דיש קידושין ואין עבירה וגר מצרי שנשא ממזרת שניהם פסולים ולכך לא רצה להקשות מיניה מיהו בתר הכי פריך ממצרי אף על גב דאינו כשר לבא בקהל וה''ה דהוה מצי למיפרך ממצרי שנשא ממזרת אלא דפריך ליה שפיר:
וְנִיתְנְיַיהּ תְּנָא כָּל מָקוֹם דְּסֵיפָא לְאֵתוֹיֵי
Traduction
The Gemara asks: But if so, let the mishna teach this case as one of its examples. The Gemara answers: The mishna taught the principle: Any case where there is betrothal and a transgression, in the latter clause, precisely to include this kind of case. There is a guiding principle of the Gemara’s interpretation of the Mishna that a mishna does not include extraneous phrases. Every apparently superfluous phrase in the context of a principle serves to include or exclude a certain case from that principle. This is the basis of the discussion of the Gemara here and below.
Rachi non traduit
ונתנייה. גבי קידושין ויש עבירה במתני' בהדי אלמנה לכ''ג:
כל מקום דסיפא. דיש קידושין ויש עבירה כל מקום כללא משמע לאתויי הך דלא פריש לה בהדיא:
Tossefoth non traduit
ונתנייה. פי' בסיפא תנא כל מקום לאתויי ולא פריך ולתנייה בהדיא כדפריך בסמוך דכיון דסבר גר אסור בממזרת דאיקרו קהל הוי קצת בכלל ממזרת ונתינה לישראל דתני במתניתין ולא צריך למיתנייה במתניתין טפי כולי האי ומ''מ איצטריך למיתני כל מקום דאי לאו הכי לא הוה מצי לאתויי (אלא) ממזרת ונתינה לישראל לבד:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם רַבִּי יוֹסֵי הִיא וּתְנָא אֵיזוֹ זוֹ לְמַעוֹטֵי
Traduction
And if you wish, say a different answer: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and it taught the phrase: In which case is this applicable, to exclude cases of betrothal without a transgression other than those listed in the mishna. The offspring follows the lineage of the father only in those cases specified by the mishna.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא לעולם רבי יוסי היא. דאמר גר מותר בממזרת ודקשיא לך כללא היא מתניתין לאו כללא כייל דלהכי תנא בה ואיזו זו היא כהנת ולויה כו' למימרא דהני הוא דהולד הולך אחר הזכר אבל יש אחרים אע''פ שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הפגום:
וְאֵיזוֹ זוֹ וְתוּ לָא וַהֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר הָא לָא קַשְׁיָא כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: But does the list that follows the phrase: In which case is this applicable, include all applicable cases? And are there no more? But there is the example of a ḥalal who married an Israelite woman, where there is betrothal and there is no transgression, and yet the offspring follows the male, as he too is a ḥalal. The Gemara rejects this claim: This is not difficult, as one can say that the tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Dostai ben Rabbi Yehuda, who maintains that the offspring of this union is entirely fit.
Rachi non traduit
ואיזו זו ותו לא. כלומר אם כן דאיזו זו דוקא אבל מידי אחרינא לא אזיל אחר הזכר גבי יש קידושין ואין עבירה:
והרי חלל וכו'. ותנן לקמן (קידושין דף עז.) בת חלל זכר פסולה לכהונה אלמא אחר הזכר הוא ומיקרי חללה:
כרבי דוסתאי ס''ל. לתנא דידן דאמר (שם) בנות ישראל מקוה טהרה לחללין ובתה כשרה לכהונה:
Tossefoth non traduit
והרי חלל שנשא בת ישראל והולד הולך אחר הזכר. פירוש שהוא חלל כמו אביו וא''ת מאי פריך מה דהבן פסול לאו משום דאזלינן בתר הזכר לחודיה אלא משום דנקבה פגומה שהיא אמו שהזכר פוסלה בביאתו והוי חללה ויש לומר דע''כ פסולו של בן לאו משום פסול דנקבה הוא דהא ישראל שנשא חללה יוכיח שבתו כשרה לכהונה ואף על גב שאמה פסולה אם כן משמע דאזלינן דוקא בתר הזכר לכן פריך שפיר:
הא מני ר' דוסתאי דאמר בנות ישראל כו'. וא''ת אמאי לא משני תנא כל מקום לאתויי כדאמרינן על ישראל שנשא חללה ויש לומר דא''כ מצינו למיפרך ונתנייה בהדיא ולא מצי נמי לשנויי משום דלא מתני לה דהיכי נתנייה כדאמרינן בסמוך דהא ודאי מצי למיתני במתניתין כהנת שנשאת לכהן וללוי ולישראל ולחלל שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:
וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר תְּנָא כָּל מָקוֹם דְּרֵישָׁא לְאֵתוֹיֵי
Traduction
The Gemara asks: But there is the case of an Israelite who married a ḥalala, where there is betrothal and there is no transgression, and the offspring follows the male, and yet this case is not mentioned in the mishna. The Gemara responds: The mishna taught the principle: Any case where there is betrothal and no transgression, in the first clause, to include this situation.
Rachi non traduit
והרי ישראל שנשא חללה דיש קידושין ואין עבירה. דלא אסורה אלא לכהנים והולד הולך אחר הזכר דתנן לקמן (שם) בתו כשירה לכהונה ולא אמרינן חללה היא כפגום שבשניהם:
וְנִיתְנְיַיהּ בְּהֶדְיָא מִשּׁוּם דְּלָא מִתְּנֵי לֵהּ הֵיכִי נִיתְנֵי כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית וַחֲלָלָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל וַחֲלָלָה לְכֹהֵן מִי חַזְיָא
Traduction
The Gemara asks: But let the tanna of the mishna teach explicitly this example of an Israelite who married a ḥalala. The Gemara answers: He did not do so because he cannot teach it, i.e., the tanna cannot mention this halakha in brief as part of the list. The Gemara clarifies its answer: How can the tanna teach it? He cannot state: A daughter of a priest; and a daughter of a Levite; and a daughter of an Israelite; and a ḥalala, who married a priest, a Levite, or an Israelite, as, is a ḥalala fit for a priest? This marriage involves a transgression. Consequently, the sentence of the mishna cannot be constructed so as to include a ḥalala.
Rachi non traduit
ונתנייה בהדיא. גבי כהנת לויה וישראלית ומשני משום דלא מתני לה אינה נישנית לו לתנא עם השאר בלשון קצר דנימא ואיזו כהנת לויה וישראלית וחללה שנשאו לכהן ללוי וישראל דמשמע חללה נמי לכהן אין עבירה:
וְהָאִיכָּא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה בְּנָהּ שְׁלִישִׁי הָוֵי
Traduction
The Gemara asks: But there is also the halakha of Rabba bar bar Ḥana, as Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to a second-generation Egyptian man, i.e., the son of an Egyptian convert, who married a first-generation Egyptian woman, a woman who herself converted, her son is considered a third-generation Egyptian who may marry a Jew of unflawed lineage. This is an example of a betrothal without a transgression where the offspring follows the father.
Rachi non traduit
והאיכא. יש קידושין ואין עבירה דהולד הולך אחר הזכר הא דרבה בר בר חנה:
מצרי שני. שנתגייר אביו:
מצרית ראשונה. שנתגיירה היא:
בנה שלישי. ומותר לישא ישראלית כדכתיב (דברים כ''ג:ט') דור שלישי יבא להם דכיון דיש קידושין ואין עבירה לבית אבותם קרינא ביה כישראל והא דאמרינן ביבמות (דף עח.) להם הלך אחר פסולן היינו לענין ישראל שנשא מצרית או מצרי שנשא ישראלית דיש קידושין ויש עבירה עד שלשה דורות הולד הולך אחר המצרי דוילדו להם כתיב ואחריהם הולכים הולדות אבל לענין מצרי ומצרית לא מגמר לן האי להם מידי דהא בתרוייהו להם קרינא ביה והוא מצרי והיא מצרית:
Tossefoth non traduit
בנה שלישי הוי. פירש בקונטרס ומותר לישא ישראלית כדכתיב (דברים כ''ג:
ט') דור שלישי יבא להם דכיון דיש קידושין ואין עבירה לבית אבותם קרינא ביה כישראל והא דקאמר ביבמות (דף עח.) להם הלך אחר פסולן היינו לענין ישראל שנשא מצרית או מצרי שנשא ישראלית דיש קידושין ויש עבירה עד ג' דורות הולד הולך אחר המצרי דוילדו להם כתיב אחריהם הולכים הולדות אבל במצרי ומצרית לא מיגמר לן הא להם מידי דהתם בתרוייהו להם קרינא ביה הוא מצרי והיא מצרית עכ''ל ודקדק הר''ם דלא תימא דוקא ישראל שנשא מצרית שייך לומר הלך אחר פסולן לפי שאין שניהם פסולין אבל בשניהם פסולין לא שייך לומר הלך אחר פסולן דשניהם פסולים שהרי עמוני ומצרית שניהם פסולים והולכים אחר הפגום אלא הדבר תלוי בזה כשהם משני עממים שייך לומר כן דקרא בשני עממים איירי וקאמר הלך אחר הפסול שבכל עם ועם אבל כששניהם מעם אחד לא שייך לומר כן:
תְּנָא כָּל מָקוֹם דְּרֵישָׁא לְאֵתוֹיֵי וּלְרַב דִּימִי דְּאָמַר שֵׁנִי הָוֵי תְּנָא אֵיזוֹ זוֹ לְמַעוֹטֵי
Traduction
The Gemara answers: The mishna taught the principle: Any case where there is betrothal and no transgression, in the first clause, to include this example. The Gemara adds: And according to the opinion of Rav Dimi, who said that this son is a second-generation Egyptian, the mishna taught: In which case is this applicable, at its beginning, with regard to betrothal that does not involve a transgression, to exclude this case. Rav Dimi maintains that this son may not marry a Jew of unflawed lineage.
Rachi non traduit
ולרב דימי. דאמר ביבמות בפרק הערל (יבמות דף עח.) דשני הוא ויליף לה מאשר יולדו הכתוב תלאו בלידה למימרא דבתר אימיה שדינן ליה מדלא כתיב אשר יולידו:
Tossefoth non traduit
הא מני ר' דוסתאי דאמר בנות ישראל כו'. וא''ת אמאי לא משני תנא כל מקום לאתויי כדאמרינן על ישראל שנשא חללה ויש לומר דא''כ מצינו למיפרך ונתנייה בהדיא ולא מצי נמי לשנויי משום דלא מתני לה דהיכי נתנייה כדאמרינן בסמוך דהא ודאי מצי למיתני במתניתין כהנת שנשאת לכהן וללוי ולישראל ולחלל שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:
וְהָאִיכָּא דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בָּאוּמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר
Traduction
The Gemara asks: But there is the following case, which apparently contradicts the principle of the mishna: As when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: With regard to the nations, i.e., if members of two different nations married when they were gentiles, follow the male to determine the status of their child. This is the case whether he is a regular gentile, who may marry a Jew of unflawed lineage as soon as he converts, or whether he is an Ammonite or an Egyptian, who may not marry a Jewish woman of unflawed lineage. In either case the child’s status follows that of the father.
Rachi non traduit
והאיכא. גבי יש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הפגום הא דכי אתא רבין וכו' באומות הלך אחר הזכר איש ואשה הבאים משני אומות [כדלקמן]:
Tossefoth non traduit
והרי חלל שנשא בת ישראל והולד הולך אחר הזכר. פירוש שהוא חלל כמו אביו וא''ת מאי פריך מה דהבן פסול לאו משום דאזלינן בתר הזכר לחודיה אלא משום דנקבה פגומה שהיא אמו שהזכר פוסלה בביאתו והוי חללה ויש לומר דע''כ פסולו של בן לאו משום פסול דנקבה הוא דהא ישראל שנשא חללה יוכיח שבתו כשרה לכהונה ואף על גב שאמה פסולה אם כן משמע דאזלינן דוקא בתר הזכר לכן פריך שפיר:
נִתְגַּיְּירוּ הַלֵּךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם תְּנָא אֵיזוֹ זוֹ לְמַעוֹטֵי
Traduction
If these members of two different nations converted, follow the flawed lineage of the two. These converts are permitted to marry one another and their betrothal is effective. If either the father or mother is Egyptian, the child follows the parent with the flawed lineage and would be Egyptian, whereas according to the principle stated in the mishna, one should follow the male. The Gemara answers: The mishna taught: In which case is this applicable, in the first clause, to exclude this case.
Rachi non traduit
נתגיירו. דיש קידושין ואין עבירה:
הולד הולך אחר הפגום. כדלקמן בשמעתין ומתניתין תני הולד הולך אחר הזכר:
תנא איזו זו. דרישא למעוטי ולאשמועינן דמתני' לא כללא כייל ומרישא דמילתיה דרבין ליכא לאקשויי למימר ונתנייה במתניתין גבי הולד הולך אחר הזכר דמתניתין ביש קידושין מיירי והני דלא נתגיירו אין כאן קידושין:
הַאי מַאי אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא כָּל מָקוֹם דְּרֵישָׁא לְאֵתוֹיֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וּדְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אֵיזוֹ זוֹ לְמַעוֹטֵי דְּרַב דִּימִי וְרָבִין
Traduction
The Gemara returns to an earlier point: What is this claim, that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? Granted, if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, one can explain that the phrase: Any case, of the first clause, serves to include an Israelite who married a ḥalala, as the child follows the father in that case too, and also to include the ruling of Rabba bar bar Ḥana that the son of a second-generation Egyptian who married a first-generation Egyptian woman is a third-generation Egyptian. Furthermore, the expression: In which case is this applicable, serves to exclude the ruling of Rav Dimi that her son is a second-generation Egyptian, and the statement of Ravin citing Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
האי מאי. אסוגיא דשמעתין פריך דשנינן לעיל ואי בעית אימא רבי יוסי היא אי אמרת בשלמא רבי יהודה היא דאמר גר אסור בממזרת לפיכך בנו הולך אחר הפגום כדין כל מקום שיש קידושין ויש עבירה איכא לתרוצי כל מקום דמתניתין לאתויי מאי ואיזו זו למעוטי מאי כל מקום דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה דבתו כשרה דהולד הולך אחר הזכר:
ודרבה בר בר חנה. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה דיש קידושין ואין עבירה לפיכך הולד שלישי:
ואיזו זו למעוטי דרב דימי ודרבין. כלומר ואיזו זו דרישא דמשמע אבל בעלמא לא אזיל אחר הזכר אי ס''ל כרב דימי דאף מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שני אשמועינן איזו זו דמתניתין למעוטי הא דלא אזיל בתר זכר וכל מקום דרישא לא תיתי אלא ישראל שנשא חללה וכדרבין דאמר נתגיירו הלך אחר הפגום ולא אזיל אחר זכר ואף על גב דאין עבירה ואי ס''ל כרבה בר בר חנה מייתינן ליה מכל מקום דרישא ואיזו זו למעוטי דרבין לחודא:
Tossefoth non traduit
כל מקום דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה ודרבה בר בר חנה ואיזו זו למעוטי דרבין ורב דימי. פירוש או או קתני כלומר אי אתיא כל מקום דרישא לאתויי מילתא דרבה בר בר חנה א''כ אתיא איזו זו למעוטי דרבין אבל לא דרב דימי משום דהא דרב דימי ליתא כיון דמילתא דרבה בר בר חנה איתא שהרי דברי זה סותרים את דברי זה דרבה בר בר חנה קאמר מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי ולדברי רב דימי אינו אלא שני ואי לא אתיא כל מקום דרישא לאיתויי מילתא דרבה בר בר חנה משום דלית הילכתא כוותיה א''כ נוכל לומר דאיזו זו דרישא אתי למעוטי ההיא דרב דימי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source